דפי הנצחה

רחל אשל ז"ל

רחל נולדה ב- 24.7.1917, בעיר בנדין שבפולין. בת למשפחת גרוספלד, משפחה גדולה שעסקה במסחר וקיימה אורח חיים יהודי חסידי.
בגמר לימודיה בבי"ס כללי נרשמה ל"השומר הדתי", תנועת נוער ציונית של המזרחי. מגיל שש עשרה היתה בהכשרה בסלבקוב משם עלתה ארצה בשנת 1936, הצטרפה לקבוצת שח"ל ברחובות ומשם עלתה לטירת צבי.
מן הימים הראשונים היתה פעילה מאוד בתפקידים ובעבודות השונות בקיבוץ. רחל הקימה את המאפיה הראשונה בקיבוץ. ובשנת 1939 כשהתחילה לאפות לחם, כתבה את השיר:






הפור נפל את לחמנו נאכל. מחסן המכולת לזה יסכין.
לא עוד למשוריין נחכה מי יאפה, מי ירצה
עד ערב מעפולה יבוא, רחל תאפה, רחל תרצה.
די אם בעצמנו נאפה אמרו ועשו, טבון הקימו,
נאכל ונבריא. זרדים קוששו ומאפיה שקמו.
קמח נלוש, שמרים נערבב קמח ושמרים ערבבו, אש הדליקו,
בחרט ניצור, בתנור נאפה לחם רדו וכולם אכלו.
ולחם יהיה. השמש השתהתה, מה תהיה מטרתה
אך איפה תנור נקים ומרוב שמחה, הדליקה אשה.
והמהנה כה פעוט חם היה בטבון, וכן חם בכל הסביבה
אם נצפין או נדרים הזיעה זרום תזרום, אך האפיה נמשכה.
שם תמיד צפוף. אכן לחם אפוי, אכן לחם רצוי.
ואיה נלוש ואיפה נכין והחברה- שפתים לקקו.


בשנת 1940 נישאה ליואל אשל ונולדו להם 4 ילדים: יעל, אהוד, רבקה ושושי.
אם מסורה ועקרת בית למופת, ועם כל זאת לא הפסיקה לפעול למען הכלל בנכונות ובמסירות. גם בתפקידים בטחוניים להם נזקקה טירת צבי בכל הזמנים, בלטה רחל ופעלה כקשרית, בתקופת המאורעות ובימי מלחמת השחרור. כשנרגעו רוחות המלחמה והיישוב התייצב, ריכזה רחל את ענף ההלבשה בקיבוץ. באותן שנים נאבקה על הכנסת תקציב אישי, והעברת המכבסה והמחסן למבנים גדולים ומרווחים. כשהגיעה העת להעביר תפקידים לדור השני, עברה רחל לעסוק במלאכת כפיים. שנים רבות תפרה בגדים לחברים, לשעות העבודה והמנוחה, ומלאכת כפיה היתה נקיה, מושלמת ויסודית מאוד.
רחל נפטרה ב- י"ט אדר תש"ן.


יהי זכרה ברוך.