דפי הנצחה

רות תור ז"ל

רות נולדה ב- י"ט טבת תרפ"ד, 27.12.1923,בגרמניה, בת לזוג מהגרים מפולין.
בגיל 6 החלה את לימודיה בבי"ס לא יהודי, כי בי"ס יהודי היה רחוק ויקר מדי עבור משפחתה. בבית ההורים שמרו שבת, חגים וכשרות, והבית התנהל בצורה צנועה ממשכורתו של האב כחיט שכיר.
לאחר עליית הנאצים לשלטון, ופרסום חוקי נירנברג, עברה רות ללמוד בבי"ס יהודי. בשנת הלימודים האחרונה חזרה לבית הספר הכללי ושם סיימה את לימודיה היסודיים.
ב- 1938 אחרי "ליל הבדולח", ניתנה פקודת גירוש, וממשלת אנגליה נענתה לפניית יהדות גרמניה, לקלוט ילדים ללא הוריהם. כך מצאה את עצמה רות ב"רכבת הילדים" (קינדר טרנספורט) לבדה, בדרך לאנגליה.
כנערה בת 16, נדדה עם שאר חברי הקבוצה מלונדון לוולס. שם שוכנו בטירה עזובה ושם החלה תקופת ההכשרה של רות עד סוף המלחמה.
רות עבדה עם חבריה בכל עבודה שנדרשה לפרנסתם.
עם תום המלחמה רות התנדבה לפעילות אמיצה בגרמניה עם שארית הפליטה. הפעילים ניסו להניא אותה מכך עקב המראות הקשים, אך היא לא נרתעה מהקשיים. בנחישות ובאומץ לב חזרה למולדתה ההרוסה והדוויה.
עם שובה הסתבר לה שהיא נותרה לבדה מכל בני משפחתה. זו היתה, כמובן, מכה קשה ביותר עבורה… רות חזרה לאנגליה, ומשם עלתה לארץ ישראל דרך קפריסין בעליה בלתי ליגאלית.
בשנת 1947, והיא בת 24 הצטרפה לטירת צבי. רות שירתה בשרות צבאי במלחמת השחרור, ושם הכירה את ברוך תור. ב- 1950 הם נישאו ונולדו להם 5 ילדים: יצחק, יוסי, חוי, לאה ומיכל.
רות נודעה בחריצותה ובאהבתה הגדולה לאסטטיקה והרמוניה, אותם ידעה ליצור בשתי ידיה, ובהם מילאה את ביתה ועבודתה. רות "תפסה" מעמד של "תופרת עלית" המתמחה בתפירת שמלות כלה ושמלות ערב. התפירה שימשה ככלי ביטוי נהדר עבורה, בה הכניסה את אהבתה לבני אדם ושאיפתה לשלמות.
במלחמת יוה"כ הוכרז בנה- יוסי כנעדר. רות התמודדה בשקט ובאיפוק במצב נורא זה של חוסר ודאות מתמשך, עד שחזר יוסי מהשבי. אולם, 3 חודשים לאחר מכן נחתה מכה נוספת על המשפחה. נהרג חתנה של רות, רפאל ז"ל. למרות כל זאת, רות גייסה כוחות נפש לקראת ההתמודדות המחודשת.
בד בבד עם העצב נשזרו השמחות. בניה ובנותיה הקימו משפחות והולידו כ"ד נכדים. את האחרונים שבהם, זכתה לחבוק חדשיים לפני פטירתה.
במשך השנים למדה רות, בכל מסגרת לימודים אפשרית, מגוון רב של נושאים: יהדות, תנ"ך, מוסיקה, ספרות, תקשורת וסרטים.
קורת רוח מרובה הסבו לה הלימודים יחד עם בנותיה במדרשת הבנות בעין הנצי"ב עד שבועיים לפני מותה.
רות נקראה לישיבה של מעלה בר"ח אדר תשנ"ח, 27.2.1998.
יהי זכרה ברוך.