דפי הנצחה

שאול שמואלי,היה חבר אשר דרך חייו מקבילה לדרך עם ישראל בדרכו להקמת מדינהעצמאית בארץ ישראל, להתפתחות הקיבוץ והחקלאות בארץ, ובמיוחד בעמק.

שאול נולד בברלין ב-28.12.1921; למד בבית ספר יהודי ובישיבה. ב- 1938 יצא להכשרה של הבח"ד בגרמניה וב- 1939 נסע לאנגליה. הייתה זו תקופת מלחמת העולם השנייה, תקופת השואה. בתום המלחמה עלה ארצה - ביולי 1945, והצטרף לטירת צבי. כעבור שנתיים, נשא לאישה, את מרים, אז קניגסהופר, ונולד בנם, יוסי.

בשנים הראשונות עבד שאול במחסן התבואות, כיהן כסדרן עבודה, היה רפתן ברפת וחקלאי בכרם וחבר בוועדות. הוא עבד בשמחה ובהומור חבלי קליטה במקום הקשה הזה, עד אשר נתבקש לנהל את ענף התמרים.

באותם ימים, בשנות ה-60 למאה הקודמת, כל העבודה הייתה עבודת-כפיים, בחום ובקור, בגשם ובשרב, עבדו הדִקלאים וגידלו לצד התמרים, דורות של עובדים מסורים. היו אז במטע שלנו 20 דונם תמרים. את ההשקייה בטוריה ביד, ואת מיון התמרים, הבחלתם, ייבושם ושיווקם, היה נוהג שאול בסיפוריו, להשוות לעבודה בתקופת אבות אבותינו. ענף התמרים היה שנים מזוהה עם שאול, שזכה לתרום ולראות איך מענף חדש וקטן, הגיע המטע בגודלו, לגדול בארץ, ברבבות העצים ובתנובתם. ייאמר לשבחו של שאול, שגם כאשר צעירים ממנו קיבלו את הניהול לידיהם, המשיך שאול לעבוד במטע התמרים עבודה לא קלה, עד גיל מופלג.

שאול, "יקה" בהתנהגותו ובהשכלתו, ידע יפה לנתב גם את שעות הפנאי שלאחר העבודה.

שנים רבות התמיד בלימוד משניות בשיעורו המפורסם של שמואל צביאלי ז"ל.

שאול חי חיים של עשייה ותרומה, של אמונה בצדקת הדרך. למדנו ממנו כמה דברים חשובים: את ערך העבודה, את המסירות, ואת התבונה לחיות חיים מלאים במשמעות.

שאול נפטר יט טבת תשע"ג 1.1.2013

יהי זכרו ברוך