דפי הנצחה

ברוך אריאל ז"ל

ברוך נולד ב- ג' בתמוז תרפ"ג, 17.6.1923, בפרנקפורט בגרמניה, למשפחת אופנהיימר, משפחה ידועה בעיר, מראשוני ה"מזרחי". בשנת תרצ"ו עלו בני המשפחה לארץ ישראל, וקבעו את ביתם בתל אביב. שם למד ברוך בבית ספר "מוריה", ולאחר בי"ס עממי עבר ללמוד בתיכון החקלאי הסמוך לעיר "מקוה ישראל". בשנת 1944 הגיע ברוך לטירת צבי, בעקבות אחיו הגדול ממנו. ברוך היה נוטר, שומר שדות, חקלאי ועובד בכל עבודה נדרשת אז, הוא פעל בעיקר בענף המטעים, בכרם הענבים, בזיתים ובתמרים. תורנויות שבת עשה ברפת.
במלחמת השחרור 1948, התגייס לצה"ל לגדוד 13, הגדוד של חברי הקיבוצים מהעמק, והשתתף בקרבות של חטיבת גולני שנלחמו בגליל התחתון, בעמקים ובנגב הצפוני עד שכבשו את הנגב, הערבה ואילת.
ב- 1956 השתתף במבצע סיני במסע חטיבה 9 להשתלטות על שארם א שיך.
את מרים רעיתו פגש בקיבוץ "שדה אליהו", הם נישאו ב- 1953, ונולדו להם 5 ילדים: תמר, מאיר, שלומית, אפרת ואלחנן.
כשהכרם חוסל והזיתים נמסקו בידי אחרים, השתלב בענף הנוי, את תפקידו כמשקה דשאים, עשה כהרגלו בקפדנות מרובה ובחורף גזם עצים, הוא היה מומחה בעיצוב עצים, במיוחד בעצי זית.
בתחום חינוך ילדיו היה ברוך מעורב מאוד, גם בתקופה שהחינוך היה יותר בידי בית הילדים והמטפלת, הקפיד על קיום מצוות הקשורות בבית, הוא היה לדוגמא ומופת איך בית יהודי מתנהל, בשבת, בחג ובכל יום.
ברוך היה רגיש כלפי האנשים החלשים והבודדים בתוך החברה וסייע להם.
הוא חלה בשנותיו האחרונות, אך לא אחד כמו ברוך הסכים לקבל את מצבו, הוא עשה הכל כדי להבריא, כשבראש דאגותיו קיום מצוות יום יום, תפילה, לימוד השעור היומי במשנה וגמרא ודאגה לשבתות וחגים. ברוך נפטר ב-י"ח בתמוז תש"ס, 21.7.2000


יהי זכרו ברוך.