דפי הנצחה

בתיה, נולדה כבת משק, למרות שהוריה עזבו את טירת צבי חזרה, בתיה והקימה את ביתה כאן
השתייכה למקום מתוך אהבה והביאה איתה כלים אישיים אותם רכשה בקרב משפחתה, בשנות בגרותה בבני ברק.
כאן בקיבוץ שמרה על שפה ייחודית שפת ה"יידישקיט", מבית. כגננת מקצועית ומנוסה קיבלה את גן צבי והורים אמרו בחיוך: זה הגן הדתי. בבית הספר השקיעה בחינוך לערכי היהדות לצד ההוראה המסודרת והמושקעת. והורים מרוצים פירגנו על כלים טובים שרכשו תלמידיה, מתוך ביטחון בדרך ואמונה שורשית. וגם מורות נהנו מעבודת צוות פורייה ונעימה. כאשר נבחרה לוועדת בית הכנסת הכניסה בתיה סדר מופתי בחלוקת מקומות הישיבה לנשים, בחגי תשרי. היא לא חסכה מאמץ כדי שכל אישה ובת יוכלו להתפלל בנחת ובכוונה. כאשר נפרדה מבית הספר בשל קושי פיזי הצמיחה את עצמה מחדש בספריה של הקיבוץ. ללא לאות, למדה את המקצוע ושילבה את המחשב ככלי עזר להשאלה. לבוא ביום חמישי ולמצוא ספרים שרצית, מוכנים בשבילך, זו הייתה חגיגה אמיתית כי בתיה חשבה עליך והתאימה לפי טעמך ובנוסף לקחת סוכרייה מתוקה וסיימת בשיחה נלהבת על הספר שהחזרת... היא כבר קראה אותו, כמובן.
במפגש אישי הייתה אומרת: "אני רוצה לחיות", "אני אוהבת לחיות". וכך התקבצו סביבה למען מטרה זו רופאים מומחים, אחיות מנוסות, מטפלים שונים, אחיה, מחותניה, חברות ושכנות
ובמיוחד, ילדיה ובעלה, שהתמסרו מעל לצפוי, למען רווחתה.

נפטרה ב' אלול תשע"א

יהי זכרה ברוך