דפי הנצחה

מאיר צבי מטוס ז"ל

מאיר מטוס נולד ב-כ כסליו תרפ"ג, 10.12.1922, בפירופיץ שבקרפטו- רוסיה. הוא גדל בקהילה יהודית בעיירה קטנה, כבנם של בעל מלאכה יהודי ואשתו שהיו גם בעלי מקרקעין באזור.
בגיל 18 גויס מאיר לצבא ההונגרי. אולם בפרוץ מלחמת העולם השניה, מויינו החיילים היהודיים והועברו מזרחה, אל מחנות הכפיה. ארבע שנים היה מאיר סגור במחנות כפייה, רק עם נסיגתו של הצבא הגרמני מפני הצבא האדום חזר אל אזורו. מאיר היה שריד השואה באירופה. עובדה זו חרטה את רישומה על אישיותו, אופיו ובודאי גם על גופו. מאיר חזר אל עיירתו , חולה טיפוס, איש צנום, חלש, בודד. ממשפחתו הענפה לא נשאר שריד. משהחלים ביקש למצוא יהודים והגיע לבודפסט. בהכשרה מיוחדת של הג'וינט שימש כעין גזבר ומרכז קניות. שם גם הכיר את שרה, אשתו.
מאיר ושרה הגיעו למחנה הגדול שבפוקינג אשר בגרמניה, שם התחתנו בחודש מאי 1946. עברו לוינה, ומשם בניירות מזוייפים של פליטים צרפתיים שפניהם בחזרה לצרפת, הגיעו למרסיי, למחנה של עליה ב', הם צורפו לקבוצת הנוער "דרור" קבוצת הנוער של הקבוץ המאוחד. עברו את הים התיכון בספינה "לטרון" אחת מן הראשונות לגירוש, רק אחרי חודשים מספר הועברו למחנה מעצר בעתלית ולקרית שמואל, עד שלבסוף שוחררו והם על אדמת המולדת. בשנת 1947, בנתניה, החלו מאיר ושרה לבנות את חייהם, נולדו להם שלושה ילדים: דבורה, מנחם ושלמה.
לטירת צבי הגיעה המשפחה במסגרת המבצע: "מן העיר אל הכפר" בסוף שנות ה- 50, מאיר עבד בטפסנות בנין, בגן הירק, ברפת, שנים רבות בלול, במשך שנים ב"עוף טוב", ולבסוף ב"טיב", בכל מקום עבד עבודה פיזית קשה, אך איש לא שמע ממנו תלונות. תקופת שירותו כגבאי בית הכנסת בקבוץ הסבה לו סיפוק רב.
בערוב ימיו הוסיף לעבוד ככל שניתן, בעקשנות המיוחדת שלו, עד שהוכרע, נפטר בכ"א אלול תשמ"א, 20.9.81.