דפי הנצחה

יוסף הראל ז"ל

יוסף נולד ב- ט' ניסן תרע"ג, 16.4.1913, בוינה בירת אוסטריה, במשפחה מרובת ילדים של יהודים דתיים שבאו מגליציה. בגיל צעיר הצטרף לתנועת הנוער הציונית- דתית, והיה מדריך ב"השומר הדתי". אביו לא הסכים שילך להכשרה ושיעלה ארצה, ויוסף נאלץ להלחם ולברוח מהבית. בשנת 1934 עלה ארצה, כבן 21, והצטרף מיד לקבוצת כפר יעבץ.
כעבור שנה, חזר לגולה כשליח הקבוץ ב"שומר הדתי" של עיר מולדתו, וינה. בשובו ארצה כבר התחילה פרשת עליית טירת צבי. יוסף נשלח לבית אלפא לשנת הכשרה כשומר רוכב.
יוסף נישא לבינה ונולדו להם חמישה ילדים: יורם, גד, יוכבד, ברוריה ושמעון.
בשנת 1940, עם קבלת חברת הנוער הראשונה, התמנה יוסף למדריך. הוא המשיך וחינך כמה מן החברות הראשונות. בין הדרכה להדרכה, עבד בכרם. אהבה זו באה לידי ביטוי מאוחר יותר בעבודתו בענף הנוי. בשנת 1945 אנו מוצאים אותו כמזכיר פנים של הקבוצה, תמיד עסוק למען הכלל, למען טירת צבי בה ראה את מפעל חייו. התעניינותו ופעלתנותו הביאו אותו שוב אל הגולה. בתום מלחמת העולם השניה נשלח לבלגיה, שם ניהל את מוסד הילדים "מרקן", שבו נאספו ילדים שהוסתרו במנזרים בתקופת השואה. ובשנת 1948 חזר ארצה. רוב שנותיו עבד יוסף בענף הנוי, ולמעלה מעשרים שנה התמסר לענף זה. במשך תקופה מסוימת היה יוסף גם מזכיר ארגון גנני הנוי, מילא תפקידים שונים. אך הנוי של טירת צבי היה תמיד בראש דאגותיו.
ביטוי נוסף לגישתו ואהבתו ליופי ולאסתטיות של החיים היתה האומנות, יוסף אהב לצייר, עוד לפני העליה לטירת צבי, למד אומנות ב"בצלאל" בירושלים. תקופה מסוימת היה עורך "בטירה", בה נהג לשלב מאמרים על הנוי, על תיקון מידות ומנהגים בטירת צבי. שנים רבות שימש כמרכז ועדת התרבות, ארגן הרצאות ופעולות תרבות שונות.
מפעלו האחרון היה הארכיון, שהתחיל בו בשנת תשל"ג. הוא רצה שיהא מקום נאות ומסודר, מתאים לערכו, הוא רצה לחנך את בני טירת צבי ואת הדורות הבאים להעריך את תולדות המקום. כל חייו פעל ולחם למען קבוץ יפה יותר, תרבותי ומסודר יותר. יוסף נפטר ב- י"ג אלול תשל"ח, בן 65 במותו.


יהי זכרו ברוך.