דפי הנצחה

חנה (חנקה) אור ז"ל
חנקה נולדה ב- כ"א בתמוז תרע"ד בעיירה מיאדל בליטא כבת לרב יוחנן ודובה זופוביץ'. היא למדה בגימנסיה העברית "תרבות" בשבלי שהיה בי"ס ציוני, וזאת, שלא כמקובל בין הרבנים, בזכות ציונותו העמוקה של אביה. כיאה לאדם שנאה דורש ונאה מקיים, עודד האב את ילדיו לעלות לא"י, וכך עשו מרבית ילדיו, לאחר מכן עלו גם ההורים והתישבו בטבריה, שם קיבל אביה של חנקה את משרת הרב הראשי האשכנזי. בן אחד, שלמה, שנותר בליטא, נספה בשואה עם משפחתו.
עם עליתה של חנקה ארצה, והיא בת 19, פגשה את בעלה לעתיד, מאיר אורליאן, שעלה לארץ מלטביה כמה חודשים קודם לכן, והצטרפה אליו לקבוצת שח"ל ברחובות.
שנה וחצי לאחר מכן נישאו מאיר וחנקה, ונולדו להם 5 ילדים: רותי, ראובן, שלמה, יוחנן ובילי.
בקבוצת שח"ל עבדה חנה בכל עבודה מזדמנת: בפרדס, במטבח ובמשק בית אצל איכרי רחובות.
בשנת תרצ"ז השתתפה חנקה בהקמת הנקודה החדשה בטירת צבי, אך כיון שהיתה בהריון, נשלחה ל"גלות" לכפר יעבץ, עם לידת ביתה הבכורה שבה לטירת צבי וכעבור שלושה שבועות עברה עליה ההתקפה הראשונה בכ"ז אדר א' תרצ"ח. לאחר ההתקפה, תחת לחצם הכבד של מנהיגי ההגנה, "גלתה" שנית, יחד עם כל הנשים והתינוקות שנולדו בינתיים, והפעם לכפר יחזקאל.
בשובה, הקימה את בית התינוקות הראשון של טירת צבי, בקומה השניה של הטירה.
בשנת תש"ד חלה מאיר בעלה במחלת כליות קשה, ממנה סבל עד יום מותו, חנקה סעדה אותו בשעותיו הקשות, וגידלה את ילדיהם.
במהלך השנים עבדה חנקה בטיפול חולים ובמחסן הבגדים וכן מילאה תפקידים בסידור עבודה ובועדות שונות, בערוב ימיה עברה לעבוד בארכיון, ונהנתה לעסוק בתיעוד תולדות טירת צבי, דבר שהיה לה חשוב מאוד.
בריאותה הלכה והתרופפה וב- י"א אדר א' תשנ"ה, נפטרה והיא בת 80.
יהי זכרה ברוך.