דפי הנצחה

רעקב רייפן ז"ל

יעקב נולד ב ט"ז אייר בשנת תרע"ג (1913) בפלאואן אשר בגרמניה.
שם למד בתלמוד תורה ובבית ספר תיכון.כשנתיים היה בהכשרה ציונית דתית.
בשנת 1934 עלה לארץ והצטרף לקב' רודגס כחקלאי וכפלח. ב 1936 נשלח עם עוד מעט חברים, להקים את "בית יהודה", שליד בית-שאן.היה זה ממש "מאחז בלתי חוקי" של אז , בלב סביבה ערבית עוינת .לאחר כמה חודשים עקב התנאים הקשים, החברים חזרו לרודגס ,ומשם עברו להכשרה בבית אלפא.
בשנת תרפ"ז, ביחד עם חבריו מדור המיסדים, הם הקימו את הקיבוץ הדתי הראשון
בעמק-בית שאן-קיבוץ טירת צבי – מישובי "חומה ומגדל" .
על הפס': "ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת" ואומר המדרש – אל תקרא" אבניה"- אלא" בוניה", ואכן לתואר זה, ראוי היה יעקב.
לאחר כמה שנים נישא יעקב לרוזי ז"ל ,ונולדו שלושת הילדים דני הדסה ואסתר .
שימש כמחסנאי ובהתלהבות עסק בחקלאות,ובריכוז קניות.
יעקב היה הראשון, שהכניס את הייעול למערכות בטירת צבי ,ולאחר מכן זכה להוקרה במוא"ז בעבודתו כמנהל- חשבונות .
הנצי"ב בפירושו לפסוק : "ואכלתם לחמכם לשובע"(פ' בחוקותי) מסביר,שגדולה מלאכה שמחממת בעליה ומאכל בריאה – ממי שיושב והולך בטל.כזה היה , יעקב,
כל חייו – חרוץ, דייקן, איש- עבודה, תכנון ובצוע.
יעקב יזם את הקמת האנדרטה ,המנציחה את קרובי המשפחה של חברי-קיבוץ,שנספו בשואה, וראה במפעל זה חשיבות עליונה.
יעקב השתתף, ונטל חלק פעיל בחיי התרבות ובחיי החברה .הוא הקפיד להגיע לאסיפות חברים ולהביע דעתו השקולה בנושאים השונים. ליוותה אותו עד יומו האחרון ,הרגשת הבית הקיבוצי, ותמיד מתוך אופטימיות נועם הליכות והחיוך התמידי.
קשתה מאד על יעקב ז"ל ,התקופה האחרונה ,בה עומדים ערכי הקיבוץ למבחן ושינויים .
יעקב ז"ל הקפיד לבוא ולהתפלל בבית הכנסת, ואף להגיע מידי יום לשיעור המשנה היומית במשך שנים.
אומר קהלת: "כי הולך האדם אל בית עולמו"(י"ב ה' )- ביחיד ,מכאן שהולך אדם לעולם, שהוא יצר לעצמו בעולם הזה. ועולמך, שיצרת אתה, וחבריך, הוא- קיבוץ טירת צבי.
ובכך רכשת בעולמך זה גם את העולם הבא.
יעקב נפטר בשיבה טובה בן 92 י"ג מנחם-אב תשס"ה, מוקף באהבת –ילדיו,נכדיו וחבריו.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.