דפי הנצחה

רבקה יוגב ז"ל
רבקה נולדה בבודפשט, בר"ח חשון תרע"ה (9.10.1915). בגיל 5 עברה לאוסטריה שם הצטרפה לתנועת נוער "השומר הדתי", ובשנת תרצ"ה עלתה ארצה והגיעה לכפר יעבץ .שם הכשירו עצמם הצעירים לקראת הקמת קיבוץ דתי בעמק בית שאן.
לאחר שנתיים בכפר נישאה לנתנאל. רבקה היתה בין המייסדים, שעלו ראשנים למחנה מיום הקמתו, והייתה בין שלש האמהות הראשונות שהביאו את התינוקות שלהן למקום המסוכן הזה, לטירת צבי, למרות האיסור והאזהרה מן הסכנות הבריאותיות והביטחוניות. הייתה בין מניחי היסוד לטיפול המשותף. כעשרים שנה עבדה רבקה כמטפלת ילדי בית ספר ועוד שנים ארוכות הייתה יסוד קבוע ויציב בהגשת האוכל בחדר האוכל. ארבעים וחמש שנים השכימה רבקה לעבודתה, בחמש בבוקר אצלה כבר רתח הקפה והשולחנות היו ערוכים. דורות של עובדי השדה, המשק והמפעל עברו בצאתם לעבודה ללגימת קפה חם ותמיד רבקה הייתה שם וציפתה להם.
כשהילדים ואחריהם הנכדים היו אומרים לה: "מספיק עבדת, מספיק השקעת" הייתה עונה: "אני אוהבת לתת שירות טוב לחברים, אני יודעת מה רוב החברים אוהבים לאכול". מקומה הקבוע במערך ההגשה בחדר האוכל היה חלק בלתי נפרד משגרת חיינו.
רבקה התמידה בעבודתה זו עד מעבר לגיל תשעים. רבקה הייתה בין הראשונות בתפילה בבית הכנסת בכל שבת וחג, בין המשתתפים הקבועים בשיעורי פרשת השבוע. התנדבה בהגשת עזרה ראשונה בתורנויות במרפאה, ובסיוע מתמיד לתורמי דם למד"א. הפסוק ממשלי "בטח בה לב בעלה גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה" הולם לה ולבעלה במדויק. תמכה תמיכה מלאה בנתנאל ז"ל שלימד בשעות הפנאי בני-מצווה רבים לקרא בתורה בדירתם הצנועה, לא התלוננה ולא ביקשה הטבות. יחד עם נתנאל פיתחו תחביבים להנאת הרבים כמו גידול צבים וגינת קקטוסים שמשכו ילדים, חברים ואורחים רבים.רבקה אהבה לטייל ברחבי ישראל.
סרגה ותפרה המון לכל ילדיה ונכדיה וניניה. כולם לבשו מעשה ידיה. רבקה שהגיעה לארץ יחידה ממשפחתה, זכתה לראות משפחה גדולה ומלוכדת עד ארבעה דורות בנים ובנות ,שהיו כשתילי זיתים סביב לשולחנהּ. כשרבקה יוגב הולכת מעמנו ,נפרדים אנו למעשה ,מאחת מאבני היסוד האנושי של הבית הזה.
נזכור מעשיה והליכותיה לטובה.
נפטרה: ג' אב תשס"ז 18.7.2007
תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.