נקודות ציון בעליה החלוצית ציונית דתית מגרמניה ולקבוצת רודגס
1924– יסוד חוות בצנרוד. חוג מתלמידיו של הרב נחמיה נובל מחליט להקים לזכרו חוות הכשרה דתית המיועדת ליצור טיפוס חדש של רדם שהינו "חלוץ שהוא תלמיד חכם" או לחילופין "תלמיד חכם שהינו חלוץ" ובעל השקפת חיים מודרנית. לשם כך נרכשה בעזרת ארגון המזרחי בגרמניה חווה קטנה המיועדת למספר קטן של חלוצים 10-20 . כמנהל החווה הוזמן משה (מו) אונא. כעבור זמן קצר התברר שהחווה לא יכלה לספק הכשרה לכל המתדפקים על שעריה.
1927– כיון שהחווה בבצנרוד לא יכלה להכיל את כל המעונינים, נחכרה למשך ארבע שנים חווה גדולה יותר בכפר רודגס, ע"י פולדה במרחק מה מפפד"מ. ברודגס כבר היה מקום ל30 חלוצים בעת ובעונה אחת.
1928– נוסדה בח"ד – ברית חלוצים דתית. למרכז התנועה נבחרה באופן טבעי חוות ההכשרה ברודגס.
1929– יצירת "גרעין עליה רודגס" עד אז עלו החלוצים לא"י כבודדים אחרי תום הכשרתם. מייד עם יסוד הבח"ד כתנועה החלו להתארגן לעליה משותפת ונוסד גרעין בשם "קיבוץ עליה רודגס" שעלה לארץ בחודש חשון תר"ץ (נובמבר 1929).בינואר 1931 מייסד גרעין זה בארץ את קבוץ רודגס שע"י פתח תקוה.
העליה ארצה כמעט נפסקה בעקבות פרעות תרפ"ט, והמשיכה רק בתחילת שנות ה30. קיבוץ רודגס החל להתפתח ולקלוט עוד ועוד עולים שהגיעו מההכשרות שבגרמניה. בשנת 1932 מנה 62 חברים. יש לציין את ההענות לקליטה ילדים מעליית הנוער למרות קשיי הקיום של חברי הקיבוץ.
1931– עם סיום חוזה החכירה של חוות רודגס בגרמניה, היה צורך לדאוג לחוה חדשה ואז נרכשה חוות "גרינגסהוף" שבה היה מקום הכשרה ל 40-50 איש ופותח בה משק חקלאי מגוון. גם בה לא היה מקום לכל המבקשים ולכן נערכו מרכזי הכשרה נוספים. מרכזים אלו פעלו ברוח הבח"ד.
1933– עם עליית הנאצים לשלטון החלה עליה גדולה יותר של חלוצים דתיים מגרמניה לא"י ומדי שנה עלו חברים רבים ארצה ורבים מהם מצאו דרכם לרודגס, כפר יעבץ והכשרות נוספות ברוח דומה.
בשנת1934נמצאו בקיבוץ בארץ 85 חברים ובהם 6 משפחות ו 4 ילדים. ברשות הקיבוץ 380 דונם ובהם: פרדס, גן ירקות, פלחה, לול, רפת ועוד.
במשך תקופה ארוכה ביקשו אנשי רודגס מהמוסדות המיישבים של ארץ ישראל לאפשר להם להתיישב במקום קבע, ומסיבות שונות הדבר לא התאפשר.
1937– המוסדות המיישבים מאפשרים את הקמת קבוץ טירת צבי בעמק בית שאן. העליה התבצעה בכ"א תמוז 30.6.37 . לצורך כך התאחדו אנשים משלוש הכשרות: שח"ל, רודגס וכפר יעבץ. מרודגס הגיעו לטירת צבי רק חלק קטן מהאנשים. הכשרות שח"ל וכפר יעבץ נסגרו עם העליה לטירת צבי ולכן הנשים והילדים שהיו בהן עברו לרודגס, עד שהותר להם להצטרף למשפחותיהם בעמק בית שאן.
בשנים 1937-39החמיר המצב הכללי של יהדות גרמניה. חוות גרינגסהוף נסגרה אך רוב אנשי בח"ד הצליחו לעלות ארצה.
פעילים מבח"ד מעבירים את פעילות התנועה לאנגליה. שם הם קולטים את ילדי ה"קינדר טרנספורט" נפתחות הכשרות ברחבי אנגליה ובה מקבלים הנקלטים את ערכי הבח"ד ושומרים על זהותם הציונית דתית. עם תום מלחמת העולם השניה עולים אנשי בח"ד שבאנגליה לארץ. חלקם נקלטים בישובי הקיבוץ הדתי וחלקם אף מקימים את קיבוץ לביא.
בחורף של שנת תש"א (1940-41), קיבלו חברי רודגס שבארץ ישראל "משבצת קרקע" בשפלת החוף, והקיבוץ עלה על הקרקע במקומו הנוכחי, ונקרא שמו – "קבוצת יבנה".
מקורות
תולדות בח"ד ורודגס מתבססים על המאמר "תולדותיה של הבח"ד " שהתפרסם בגליון "עמודים" מרחשון תש"ך עמ' 3-6
להסבר על ההכשרה המקצועית לנוער דתי בגרמניה והקמת חוות בצנרוד רודגס וגרניגסהוף -לחץ כאן
לראיון עם דוד בית אריה "יובל 50 לרודגס" מתוך עמודים 410 כסלו תש"ם - לחץ כאן
לקריאה נוספת על רודגס בארץ ישראל לחץ כאןחלק א ,חלק ב
לתולדות הקיבוץ הדתי ותחילתו ברודגס שבגרמניה - לחץ כאן
