Rapoo- It solutions & Corporate template

04-6078011

צור קשר

mazkirut@tiratzvi.net

שלח דוא"ל


מתוך "בטירה" ערב פסח תשמ"א17.4.1981:
...בט"ו בשבט תש"אניטעה שְׂדרה מתרומת משפחת פריבס בירושלים, שהיו קשורים בקשרי ידידות עם טירת-צבי,זכר לבנם מנחם פריבס הי"ד[גם הרב זרחי זצ"ל, אביה של חנקה אור שהיה רב בטבריה, השתתף ונטע עץ].
מהי שׂדרת מנחם פריבס, והיכן היא מצויה? וכן, מה הקשר לטירת צבי?
התשובה: השׂדרה הנטועה עצי ג'קרנדה – סִגָּלוֹן, בין מגדל המים לגן המגדל, עד לבית המדרש ועל הדשא, ניטעה בשנת 1942 ע"י הקק"ל, לזכרו של מנחם פריבס הי"ד.
בשבת פר' תזריע-מצורע תשס"ט התארחו ב'ן בעדן' שלוש בנות למשפחת פריבס, שידעו על השׂדרה, אך לא על מקומה. לוי גבעון נפגש איתן, שמע את סיפורן על דודן, וסיפר אותו ב'השבוע בטירה' ט' באייר תשס"ז 27.4.2007
והסיפור המלא
מנחם פריבסנולד למשפחת אדמו"רים, ביום ב' בחשון תרפ"ג24.10.1922)) בוורשה בירת פולין.
הילד המחונן בתפיסה קלה ובזיכרון טוב ידע לקרוא כבר בגיל3, ובהיותו בן7, היה מתעמק בקריאה ימים רצופים. הוא למד בבית הספר "המזרחי" בוורשה והצטיין בלימודיו.בן10היה מנחם בעלותו לארץ-ישראל. הנער הרָגיש היה מאושר בבואו ארצה, אך התעצב מרה בפוגשו את המציאות האכזרית. פרעות תרצ"ו ריגשו אותו וזעזעוהו. הוא היה מונה כל קורבן ומבכה אותו, ובתשעה באבאף עלה להתאבל על קברות הקדושים. בהיותו בן15התנדב לשמירה, למרות מחאותיה של אמו. הוא השיב לה: "לכל דבר אני שומע לך, אך בדבר הזה אינני יכול, אל תאיצי בי ואל תפריעי לי, כי אֲמלא את חובתי לעמי ולארצי". מנחם הִרבָּה להתבטא בחיבורים ובשירים והשתתף באופן פעיל בביטְאון "עדת הצופים". בחיבורו "מדוע אנו מעריצים את גיבורי טירת צביוחניתה" הוא כותב: "ומה עוד תבקשי ממנו מכורה? מה עוד לא נתנו וניתנה, יקר דם אלה שנפלו, ואנו מוכנים לתת, ודם זה לא לחינם נשפך. אלה הם הזכויות והשטרות לאדמתנו, זכויותינו אשר לא תקופחנה, זכויות ההווה המתווספות על זכויות העבר הרחוק המתקרב אל העתיד, העבר הרחוק, ברצוננו יהפוך לעתיד מזהיר!"
יחסם המחפיר של השלטונות הבריטיים אל המעפילים שהתדפקו על שערי הארץ פגע באמונתו באדם, בתרבות וביושר העולם. הוא היה מלא רצון ונכונות לעזור, והאמין בִּיכוֹלֶת העם המאוחד לעזור לאֶחָיו בגולה. מועקת אֶחָיו הנרצחים באירופה קרעה את לבו, והוא הרבה לכתוב על כך ולהביע את מכאוביו, את ייסוריו ואת זעמו. ביום כ"ד באדר א' ת"ש4.2.1940)), עלה מנחם על בימת קולנוע 'עדן', להביא את דבר ה'הגנה', ולבקש מהקהל לצאת כמחאה על "הספר הלבן". הנהלת הקולנוע קראה למשטרה הבריטית, והשוטרים שהגיעו גררו את מנחם והיכוהו עד מוות. מנחם וסבו, שעל שמו נקרא, נפלו חללים מִידֵי הגויים. שניהם נרצחו באכזריות איומה ומסרו נפשם על קידוש השם. מנחם הובא למנוחת עולמים על הר הזיתיםמול הר הבית.
חברי קיבוץ טירת צבי נטעו לזכרו של מנחם פריבס את שדרת הסגלונים.
(מתוך אתר "יזכור",משרד הביטחון).
ביום רביעי י"ט באדר א' הת"ש,פרסם הנציב העליון הרולד מקמייכל את "חוק הקרקעות" – גזירת הקפאת ההתיישבות בארץישראל. הנהלת הסוכנות היהודית החליטה לארגן הפגנות סוערות נגד חוק זה,שבפרסומו ראתה התנועה הציונית התנגשות בענייניו החיוניים של היישוב העברי, למרותהמלחמה המשותפת נגד האויב הנאצי, ומינתה "ועדת ביצוע" לארגון הפגנות אלה.
כברבאותו יום יצאו כשלושת אלפים אנשים להפגנה ברחובות ירושלים, ושוטרים בריטיים חבושיכובעי פלדה, נושאי מָגִנִּים וַחֲמוּשֵׁי אלות תקפו אותם, ופצעו שישה מהם.
בשבת כ"ב באדרא', חודשו ההפגנות ברחובות העיר ו-50 אזרחים נפצעו מתקיפות השוטרים ומחיילים ברוביםמכודנים.
לפנות ערב העבירה ה'הגנה' הנחיה לסגירת אתרי התענוגות ובתי הקולנועלאות מחאה. קולנוע "עדן" לא נשמע לצו, ונציגי כמה מתנועות הנוער הופיעו וניסו לשכנעאת רוכשי הכרטיסים – לשווא!
מנחם פריבס חניך "הצופים הדתיים" שהגיע למקום לאחרשהחלה הקרנת הסרט, נכנס ועלה על בימת הקולנוע, ובלב מר הִטִּיף לנוכחים על ש"בשעה זו הםמבלים זמנם בשעשועים".מישהו הזעיק את הבריטים, והשוטרים שתפסו את מנחם, חבטובאלותיהם בראשו בפרצופו ובכל גופו עד אובדן הכרתו, ולאחריה. כשמצבו אנוש, הובהל לביה"ח'הדסה'. בין הערביים של יום שני כ"ד באדר א' נתבקש מנחם ל'ישיבהשל מעלה'.ליד מיטתו עמד כל הלילה משמר כבוד.בבוקר יום שלישי נהרו למעלהמשלושים אלף איש אל חצר בית החולים 'ביקור חולים', לשם הובאה מיטתו (5). לפי פקודתועד הקהילה, בין 8:00-10:00, נסגרו בירושלים כל החנויות, המשרדים ובתי הקפה.
הספידוהו הרבנים הראשיים, הרב עוזיאל והרב הרצוג, הרב אוסטרובסקי,הרב מאיר ברלין, מ"מ אוסישקין, דוד ילין ויצחק בן צבי.
מ'ביקור חולים' ליווהוכאלף איש למנוחתו האחרונה במרומי הר הזיתים, ושם הספידוהו חבריו, נציג ישיבת 'מרכז' וצפורה, אלמנת אלכסנדר זייד השומר העברי הידוע.
מְנַחֵם/חיבר: דוד שמעונוביץ
לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁל מַעְלָה בְּכִסּוּפִיםעַזִּים וּטְהוֹרִים / נִכְסָף רַבִּי מְנַחֵם, בֶּן וְנִין לְאַדְמוֹרִים, /וּבְעוֹד חֶזְיוֹנוֹת־קֹדֶשׁ נַפְשׁוֹ מָלְאָה / מֵת מוֹת קְדוֹשִׁים עַל אֲדָמָהטְמֵאָה.וְנֶכְדּוֹ מְנַחֵם, עַל שֵׁם סָבוֹ קֹרָא / בְּלַהַט־נְעוּרִים זַךְ,בְּאַהֲבָה זַכָּה וּטְהוֹרָה / לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁל מַטָּה נִשְׁבַּעשְׁבוּעַת אֱמוּנִים / ּבִירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ מֵת מוֹת מְעֻנִּים. בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רָחַשׁ...לָחַשׁ בַּשָּׁמַיִם: / "רַבִּי מְנַחֵם! בָּא אוֹרֵחַאֵלֶיךָ מִיְּרוּשָׁלַיִם / נֶכְדְּךָ מְנַחֵם עוֹלֶה מֵעֵמֶק הַבָּכָא / לָמוּתמוֹת קְדוֹשִׁים בִּירוּשָׁלַיִם זָכָה".לֹּא עוֹדֶנּוּ נַעַר וּכְבָר קִדֵּשׁהַשֵּׁם? / מַדּוּעַ כֹּה מַהֵר לַעֲזֹב אָב וְאֵם? / אָכֵן וְדֵי יֵשׁ טָעַם,וְדֵי לֹא בִּכְדִי... / אַךְ הִנֵּה הוּא בָּא...מְנַחֵם! מְנַחֵם נֶכְדִּי!וְלִקְרַאת נֶכְדּוֹ אָץ הַסָּב בִּרְעִידָה: / - בְּנִי בְּנִי מְנַחֵם, בֵּןבִּתִּי הַיְּחִידָה! / מַה שְׁלוֹם יְרוּשָׁלַיִם? הֵן יִשְלָיוּ אוֹהֲבֶיהָ... /מַדּוּעַ אֵפוֹא דָּמְךָ נִשְׁפַּךְ עַל אֲבָנֶיהָ? עַל סָבוֹ מִתְרַפֵּקהַנַּעַר, דְּבָרָיו בִּכְאֵב יֶהְמָיוּ: / אֲהָהּ, סַבָּא, סַבָּא... אוֹהֲבֶיהָלֹא יִשְלָיוּ / עָשׂוּנִי גַּל עֲצָמוֹת יַעַן כִּי אֲהַבְתִּיהָ, / יַעַן כִּיאֲהַבְתִּיהָ אָטְרָה עָלַי שַׁחַת פִּיהָ... וּכְאִלּוּ עֲרָפֶל עֵינֵי הַסָּביָלוּט: / גַּם אֲנִי חָלָל נָפַלְתִּי, אַךְ נָפַלְתִּי בַּגָּלוּת / אֲבָלבִּירוּשָׁלַיִם תִּבָּנֶה וְתִגָּאֵל! ?... / הַכְּגָלוּת יַעֲשׂוּ אֶת אֶרֶץיִשְׂרָאֵל? עַל סָבוֹ מִתְרַפֵּק הַנַּעַר: אַל תִּתְעַצֵּב, הַסָּב! / הֲלֹאעַל זֹאת נָפַלְתִּי לִפְנֵי בְּנֵי עֵשָו / הַלֹּא עַל זֹאת מַתִּי מִיתַתהִתְעַלְּלוּת: / לְמַעַן לֹא יַעֲשׂוּ אֶת אַרְצֵנוּ כְּגָלוּת... הַסָּבהִקְשִׁיב תָּמֵהַּ וּדְיוֹקָנוֹ זוֹרֵחַ / בְּזֹהַר-עַל הֵאִירוּ עֵינָיו שֶׁלהָאוֹרֵחַ / וּבְסוֹד-קְדוֹשִׁים רַבָּהּ צְלִילָם פְּלָאִים נָשְׂאוּ: / "לְמַעַןכְּגָלוּת אֶת אַרְצֵנוּ לֹא יַעֲשׂוּ.

פורסם ב"דף השבועי" ערש"ק"ויקהל-פקודי"כ"ב באדר תשע"ב 16.3.2012

מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות