בחנוכה תש"ה(דצמבר 1944),הודלק במודיעין ע"י 'מכבי הצעיר' לפיד, שנישא דרך תחנות שונות ל'בית מכבי' בתל אביב, שם הודלק ממנו נר החנוכה. המירוץ נערך עוד שנתיים נוספות, אך לא בשנים תש"ח – תש"ט, מחמת שיבוש הדרכים במלחמת העצמאות.
בשנת תש"י חודש המירוץ, והפעם העבירו את הלפיד צעירי הגדנ"ע מתל חי, טירת צבי, דגניה, יחיעם, אילת, נגבה, חיל הים וחיל האויר ועוד. אלפי גדנ"עים העבירו את האור מכל פינות הארץ לתל אביב, וממנה, לאחר טקס נאה על שפת הים ליד הכנסת (!)[השנה תש"י, דצמבר 1949, והכנסת עדיין בתל אביב]; לאור הזַרקורים של אוניות הצי העברי, שמו הרצים את פניהם לירושלים. המירוץ הסתיים בהר-הרצל בברכת ראש הממשלה דוד בן גוריון והרמטכ"ל יגאל ידין.לפי "ספר המועדים" לחנוכה.
את המירוץ שיצא מטירת צבי תיאר בפירוט רב אחד הילדים דאז תחת הכותרת
"לפיד הגבורה יוצא מטירת צבי":
לפני שנים הנהיגו מנהג משונה מאוד. לקחו לפיד ורצו למודיעין. ולמה נוהגים את המנהג הזה? אומר לכם: לפיד הגבורה הוא! אומץ לב המגינים הוא!
השנהאנו מחדשים את המנהג הזה.
ביום ששי אחרי הצהרים, אני הולך לחדר האוכל. פתאום, נופל מבטי על תמונה שהייתה דבוקה על הקיר. עמדתי להזין עיניי בתמונה. הנה מצויר שם איש מחזיק לפיד, ועל הלפיד כתוב "גדנ"ע", ובצד, מצויר סמל הגדנ"ע, ולמטה כתוב "טירת צבי", "יחיעם", ועוד כמה קיבוצים אשר נלחמו באומץ לב נגד הערבים.
שאלתי את חברי: "מה פתאום הדביקו תמונה"? ענו לי: "במוצאי שבת יהיה מירוץ הלפיד".
השתוממתי, "מה פתאום מירוץ הלפיד, איזה לפיד"?אמרו לי: "יהיה טקס".
הסתכלתי על האמפיתיאטרון וראיתי כתובת של בד על חוטי ברזל. הכתובת הייתה "לְכוּ בְאוֹר אֶשְׁכֶם" ולמטה סמל הגדנ"ע וחומת אבני בזלת קטנה, ועל האבנים היו מונחות בצורת חנוכייה שמונֶה קופסאות, ובפנים היה נפט, ובשני צִדֵּי החומה היו סמלים. אחד, סמל צבא ההגנה לישראל, ובצד האחר – סמל הגדנ"ע, ולפני החומה עמוד, ועל העמוד דגל.
במוצאי שבת, היו כולם שמחים וצוהלים. אני באתי כשכולם כבר סובבו את הבמה.
ערכו מפקד. האנשים הסתדרו והתחילו במפקד, וּמְפַקֵּד הגדנ"ע פקד תרגילי סדר. מאיר אורליאן [אור] נאם נאום קצר, ומפקד הגדנ"ע אמר למקס [משה] שור שידליק את לפיד הגבורה. ועוד נאמו כמה נאומים. ובזאת עוד לא נגמר הטקס. כי אחר כך עוד ירו רקטות! בהתחלה קצת נבהלתי, עדשראיתי את הרקטה והתחלתי לצחוק. אחר כך שרו "התקוה" ורקדו, והטקס נגמר בשמחה וצָהֳלה.
מיכה ח' (כיתה ג').
והערה לסיום: במסגרת לימודיי בפקולטה לחקלאות ברחובות, למד אִתי סטודנט בן עין חרוד, מבוגר ממני בשנים אחדות, שסיפר ליכי הוא היה בטירת-צבי רק פעם אחת בחייו, לפני שנים רבות, כאשר נלקח בחנוכה עם כל בני כיתתו לשאת לפידמטירת צבי.הוא לא זכר הרבה פרטים מהאירוע, אך לא שכח כי בעומדו על הבימה, נשא אחד החברים נאום נמלץ שהמוטו שלו היה, "לא כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" כאשר, אלו היו פחות או יותר הדברים שנשא אבי, מאיר אור באותו המעמד (והוא גם זה שתרם את הפסוק לכתובת האש, תוך שהוא משנה לחלוטין את כוונת הפסוק המקורי)... ראובן.
פורסם בדף השבועי ערש"ק"אמור"י"ב באייר תשע"ב 4.5.2012
