ברכת הדרך לעליה - מעגנון

עגנון והעלייה לטירת צבי/ איזי לוין

בקבוצה המקובצת בנוה יעקב, קיבלנו הודעה: יום העלייה נקבע בשלושת השבועות.

נאום מרגש של מאיר אור ז"ל, לפני שני מניינים חברים, כאילו הם נציגי כל העם, בישר את הבשורה.

למחרת, אחרי יום עבודה מפרך בתחתית המחצבה, אחרי שהעמסנו את האבן הכבדה האחרונה על כתפי החלוצה-אשת-חיל, החלטנו אפרים סובלמן, צבי יעקובסון (ז"ל) ואני, לעלות לירושלים ולהתברך אצל איש דגול לפני יציאתנו למבצע.

באותו יום לא הגיעו מים לנוה יעקב. יצאנו ברגל מאובקים, בבגדי עבודה, לדרך למצוא אישיות כזאת.

הרב הראשי, "הראי"ה" כבר לא היה בחיים. טיפסנו בבית המעלות לפרופ' פרנקל, שבעבר הִרצה לנו, כמתמטיקאי מעולה, על הלוח העברי. אך הוא לא היה בבית.

לא אמרנו נואש, והמשכנו לתלפיות, לביתו של עגנון.

דפקנו בדלת והנה שומעים: טפ, טפ, במדרגות לולניות שיורדות מן עליה. עגנון פותח מופתע. כאילו שלושת מלאכי אברהם המאובקים הופיעו לפניו.

שטחנו את בקשתנו לפניו, לקבל את ברכתו לדרכנו המסוכנת ובעיקר: האם יהודים מותרים להתחיל מפעל גדול בימי אבל לפני ט' באב.

בינתיים הושיב אותנו סביב שולחן וכיבדנו בקפה ושוקולד, ממש מזור לגופנו ולגרוננו היבש. "אולי תשתתף בחווייתנו הגדולה ותספר על יישוב חדש שקם בישראל? ומה דעתך על עליה בשלושת השבועות?"

השיב תחילה: "בט' באב נולד המשיח. ואתם עוסקים באתחלתא דגאולה". לא רק מותר, אלא רצוי לבנות את הארץ בימים אלה" (רק אחרי קבלתו את פרס נובל, נודע לנו שהוא עצמו נולד בט' באב ורואה את מפעלו הספרותי כאילו הוא (הלוי) עומד במקהלת הלויים בבית המקדש ושר).

על בקשתנו להילוות אלינו ביום העלייה ענה: "השואה מתקרבת, שוקן רוצה להדפיס את ספרו "ימים נוראים" עוד לפני ראש השנה, ה'תרצ"ח, כדי שיהודי גרמניה הנרדפים יידעו קצת יותר על יהדותם. והוא, עגנון. שולח הגהות ספרו בדחיפות להוצאה לאור.

נפרדנו מעודדים, ולמחרת עלינו דרך הרי יהודה ושומרון ליום העלייה.

פורסם בדף השבועי ערש"ק"פנחס "כ"ג בתמוז תשע"ב13.7.2012