דפי הנצחה

אריה גלזר ז"ל

אריה נולד ב-כ"ט אייר תרע"ה, 13.5.1915, ברומניה.
בן 13 התייתם מאביו, ומאז היה צריך למצוא את דרכו בחיים באופן עצמאי, הוא גלה למקום תורה, למד בכמה ישיבות והתפרנס כדרך בני הישיבות אז. שם לראשונה שמע על בשורת הציונות ותנועת "תורה ועבודה" והיא כבשה את כל ליבו. תקופה מסוימת שירת בצבא הרומני- ואח"כ חזר לשרת בתנועה, להיות פעיל ומפעיל.
אריה נתפס ע"י הנאצים ועבר ממחנה ריכוז אחד למחנה ריכוז אחר עד שהגיע לאושוויץ. בשנת תש"ד כאשר כבשו הרוסים את אושוויץ מצאו את אריה, פצוע ושבור, אך רוחו לא נשברה, הוא ידע את דרכו, הדרך לארץ ישראל. אך לא עלה מיד- כי לפני הדאגה לעצמו, ראה חובה קדושה לשקם את התנועה, לעודד, לארגן זקנים וצעירים לקראת עליה ב'.
בשנת תש"ז הגיע אריה לארץ ישראל עם עליה ב' דרך קפריסין, והיה מדריך לנוער בני עקיבא, זמן קצר קודם לכן נשא לאישה את מרים לבית ווינשטין.
בבואו ארצה לא חסרו הצעות לתפקידים, אך הוא חיפש להגשים את הרעיון בו דגל, מרים ואריה הצטרפו לטירת צבי והחליטו כי זה המקום בו הם בונים את ביתם ומגדלים את שלושת ילדיהם: דוד, מלכה ואהרון.
במשך שנות עבודתו היה סמל הפעילות: מספר פעמים שימש כמזכיר פנים, היה פעיל בוועדות במיוחד כמרכז ועדת חינוך. על אף עיסוקו בחיי שעה לא הניח חיי עולם, אריה קבע עיתים לתורה, והתמיד בלימוד כל עוד היה כוחו איתו. מדי פעם גוייס לפעולה ציבורית: בבני עקיבא, במזכירות הקיבוץ הדתי. בפועל המזרחי ובמפלגה.
על המשפחה ירדה מהלומה כבדה, כאשר הגיעה הידיעה כי בנם הבכור נפל מות גיבורים במלחמת יוה"כ- על תפקידו במלחמה זכה דוד ב"אות המופת".
אריה נפטר ב-י' אלול תשל"ו, 5.9.1976


יהי זכרו ברוך.