דפי הנצחה

הֶסְפֵּד לְאִמָּא -
סַבְתָּא אִילְזֶה ז"ל

בלוויה בטירת צבי

מיכה חורין

יום העצמאות שנדחה ו' באייר תשע"ג ( 16.4.2013 )

אמא יקרה,
התאספנו כולנו כאן היום ללוותך בדרכך האחרונה בטירת צבי – מבית הכנסת שהגעת אליו
תמיד בשבתות ובחגים בעצמך כשיכולת ממש עד גיל 90, ובליווי נכדותייך כשנחלשת כמעט
עד החדשים האחרונים בגיל 98, וממנו לבית העלמין, למנוחת עולמים הראויה לך אחרי
שהגעת לגיל 98.5 המופלג, בליווי כל משפחתנו הברוכה, שהקמת יחד עם אבא ז"ל שנפטר כבר לפני דור –
28 שנים.

מבית הכנסת
לבית העלמין המוקף בנוף השדות הפתוח שכה אהבת לצאת אליו בטיולייך עם הפָּעוֹטוֹת,
ועם ילדי הגן, כשהיית מטפלת שלהם לפני 2 דורות, או כשלקחתיך לבקשתך לסיורים
במכוניתי בשטחי טירת צבי, בגאון הירדן בתל
רדרה ובגלבוע.

יחד עם אבא
ז"ל, היית אמא אוהבת ותומכת לילדייך, גם כשנתקלו בכפיית מרות ומשמעת ע"י
מטפלות ומורים, והיית סבתא אוהבת ומפנקת לנכדייך בחברות ובשיחות, בממתקים
ובגלידות.

יחד עם אבא
ז"ל הקפדת על שגרת הביקורים השבועיים אצל חוה ז"ל ורפאל יבל"א בעין
הנצי"ב-לשמחת כל המשפחה אבל כל הפסטורליה הזאת מטעה כי תולדות חייך שם
בגרמניה, וכאן בארץ היו – ככל בני דורך – רצופות במאבקי הישרדות עלייה ולחימה.

נולדת וגדלת
לאמך ולאביך שהיה מראשי הקהילה בעיירה מרקט ברייט אממיין שבדרום גרמניה, והיית
בהכשרת הבח"ד בבית החלוץ
שבפרנקפורט אממיין, משם מייד אחרי ליל הבדולח
ב-9.11.1938 ברחת עם כל
ההכשרה להולנד שם הייתם כחצי שנה עד שב- 8.1939  בספינת מעפילים בלתי לגלית (בלתי חוקית) שהיתה ספינת
פחם קטנה בשם 'דורה' (DORA) הפלגת לחופי ישראל תוך התחמקות מספינות הבריטים, לחוף
סידנא-עלי שליד כפר שמריהו משם עברת לכפר
אברהם שליד פתח תקוה, ל'רודגס' שהייתה קבוצת הכשרה של
הקה"ד. לאחר 3 ימים, נשלחת ע"י הקה"ד כנראה
ב-9.1939 לקבוצת טירת צבי. כאן הכרת את אבא משה פרנק חורין, ונישאת לו אחרי פחות משנה בטירת
צבי,  בערב שבועות ת"ש 1940.

עסקת בטירת צבי בעיקר בטיפול בילדים,
כשנתיים במטבח, ושנים רבות במחסן ההלבשה כ- 45 שנה - עד גיל 92,
אז  חדלת מעבודתך – כשבעינייך –
מוקדם מדיי.

בשנותייך הראשונות עם אבא, כעשר שנים, עד אחרי
מלחמת השחרור, נהגת בגבורה בבדידותך הדאוגה עת אבא התמסר לנושאי הביטחון כמפקד
ההגנה והנוטרים בטירת צבי שלפני קוּם המדינה, ואח"כ כ מג"ד גדוד 13 של
גולני במלחמת השחרור ומיעט להגיע הביתה.

ואח"כ כשאנו ילדיכם ונכדיכם, התחלנו לשרת
בצה"ל, בסדיר ובמילואים, שירות ארוך בתפקידים מסוכנים במלחמת ששת הימים
בקווים ובלחימה, שוב עברת יחד עם אבא ז"ל בגבורה את חווית הדאגה לבנים
לוחמים, בח"יר, בצנחנים ובטיס. ודאגה חדשה נוספה לכם עת נפצעתי בשירות
המילואים במלחמת ההתשה בתעלת סואץ ב 1970 שהתבטאה בנסיעות רבות לביקורים
בביה"ח בבאר שבע.

ואחרי שאבא נפטר באופן פתאומי בי"ד בטבת
תשמ"ה 1985 כשהוא צעיר בשנתיים ממני כיום, שוב המשכת בגבורה בבדידותך כשנות
דור-28 שנים-תוך שאת ממשיכה לתפקד כאמא וסבתא מסורה ואוהבת ואת מחובקת ע"י כל
ילדייך ונכדייך.

ונוסף לכך היה מקום בליבך לחברות חולות שביקרת
בקביעות בבתיהן, ובכך הקלת על בדידותן

ושוב הגיחה מכה חדשה - כשחוה אחותנו ובִתך
היחידה, נהרגה בתאונת דרכים בי"א בשבט תש"ס, ולמרות הכאב הרב הבלתי נסבל
כמעט החזקת מעמד בגבורה, והמשכת לתפקד כאמא וסבתא לכל המשפחה. את כל אלה שרדת
בגבורה, ברוח טובה ובשמחת חיים, כולל חוש ההומור החריף שלך שלא עזבך עד יומך
האחרון! כמו שנאמר – "שבע יפול צדיק
וקם"

מי ייתן ונוכל לאמץ לנו מדרכייך ומידותייך אלו!